רש"ש על מכות י׳

1 גמרא אמר אביי הללו קולטות בין לדעת כו'. וכתב התוי"ט והמ"ל נמי דא"ב פלוגתת ר"י ור"מ דס"פ ול"נ דל"א הכי מתרי טעמי חדא דמלשון המשנה משמע דחלוקין הן בעיקר דין קליטה שנית דלא ליהוי סתם ואח"כ מחלוקת:

2 רש"י ד"ה ורבנן. התורה מחזרת עליו ועל זרעו כו'. משמע דמפרש הויין לו בנין רבנן וכש"כ הוא עצמו והמהרש"א שם בח"א וכאן לא הרגיש בזה:

3 רש"י ד"ה במה הכ"מ. אנה לידו הס"ד ואח"כ מה"ד

4 רש"י ד"ה ברוצח הכ"מ. כי לא שונא היה לנהרג. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה הרבה שליחות. ומתקבלים הרבה ע"י שלוחים. כצ"ל:

6 תד"ה והא. וא"ת אמאי כו'. לעד"נ דלכן מייתא הברייתא לומר דאתיא אפילו כרבי דאף אם מעצמן הן גולין שייך שפיר לומר בשגגה בא מעשה לידו:

7 תד"ה חד. דהא תנן סוטה בפ' ע"ע כצ"ל אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב"ד. לכאורה יותר ה"ל להקשות מהא דתנן שם לפני זה נמצא סמוך כו'. לעיר שאין בה ב"ד לא היו עורפין:

8 בא"ד וי"ל דהתם מיירי כגון כו'. כ"ה שם בגמרא להדיא בפיסקא: